יש מדינות שאנחנו פוגשים, ומיד מתאהבים. לא מהסוג שמרשים במבט ראשון, אלא כאלה שנכנסים מתחת לעור לאט־לאט עד שאנחנו מוצאים את עצמנו שואלים : איך ייתכן שעדיין לא כולם גילו את המקום הזה?
כך בדיוק הרגשנו כשהגענו לטיול לאלבניה.
מדינה קטנה, חבויה בין הרים וים, שמצליחה להיות מצד אחד גולמית, פשוטה, אותנטית ומצד שני מרגשת, עוצמתית ומלאת הפתעות. התחושה מתחילה כבר מהרגע הראשון: הכבישים הצרים, הכפרים הקטנים שנראים כאילו הזמן עצר בהם, שיחות ידידותיות עם מקומיים שלא מנסים למכור רק לשתף. וכשמגיעים לשטח עם ג’יפים משהו משתנה, “משהו” שאי אפשר לתאר במילים רק כשמגיעים מבינים.
טיול ג’יפים באלבניה הוא לא רק דרך לראות את הנוף, אלא דרך לפגוש את הלב של המדינה הזו.
אנחנו נוסעים בין הרים פראיים, חוצים נהרות צלולים, מבקרים בכפרים מבודדים שבהם הזמן זז בקצב אחר. ובכל עצירה – נוף חדש, אנשים חדשים, סיפור אחר. אבל מעבר לנופים אלבניה מסתירה בתוכה עולם שלם של עובדות מפתיעות, שהופכות את החוויה לעשירה ורבת רבדים.
וכדי שגם אתם תכירו את אלבניה לפני שתגיעו הנה כמה עובדות מעניינות :
הנה כן, זאת אומרת לא
באלבניה מנענעים את הראש למעלה למטה כדי להגיד “לא“, ולצדדים כדי להגיד “כן“.
כן, קראתם נכון. ולקח לנו יום שלם להבין למה המוכר בחנות לא הבין אותנו למרות שהוא דווקא הסכים לגמרי.
בונקר לכל אזרח – באמת
במשך עשרות שנים תחת הדיקטטור אנוור הוג’ה, נבנו באלבניה יותר מ־170,000 בונקרים. המטרה: להגן מפני פלישה שמעולם לא הגיעה.
התוצאה: שדות, חופים ויערות עם כיפות בטון סוריאליסטיות שרידים של פרנויה לאומית.